רחל המשוררת

"רק על עצמי לספר ידעתי ...."

על המשוררת
 בשנת 1890 נולדה רחל (רעיה) ברוסיה למשפחה יהודית, משכילה וציונית. רחל הייתה בת הזקונים ה-11 במספר. כשהייתה בת  8 נפטרה אמה-סופיה משחפת וכעבור זמן נישא אביה בשנית..רחל לא אהבה את אמה החורגת וחיכתה להזדמנות בה תהיה גדולה מספיק לעזוב את הבית. כבר בגיל הנעורים החלה לכתוב שירים "למגירה" אך חלומה הגדול היה להיות דווקא ציירת. כשהייתה בת 19 החליטו רחל ואחותה שושנה לצאת וללמוד באיטליה, אך לפני כן לנסוע לטיול קצר בארץ ישראל. השנה הייתה 1909 ימי העלייה השנייה-צעירים רבים מרוסיה חדורי אידאולוגיה חלמו לעלות לארץ ישראל, להתיישב בה, לעבוד את האדמה ולהיות חקלאים. רחל ושושנה שבאו ממשפחה בורגנית ומשכילה כל כך לא התאימו במראן המצודד לטיפוס הפלאח העברי, אך מיד בבואן ארצה התאהבו באדמת הארץ שינו תכניותיהן  וויתרו לעת עתה על הלימודים באיטליה.

רחל ואחותה שושנה 

תחילה התיישבו רחל ושושנה ברחובות וכבר מיומן הראשון בארץ קבעו כי הן תדברנה עברית בלבד וכי רק שעה אחת ביום מותרת לשיחה בשפה הרוסית.



כעבור זמן ביקשה לצאת ולכבוש את עבודת האדמה ועל כן הצטרפה לחווה החקלאית לבנות במושבה כנרת. על תקופתה זו כתבה כי היו אלה הימים היפים ביותר בחייה.

הוסף כיתוב

בתקופה זו פגשה עלם צעיר בשם זלמן רובשוב אשר לימים ייקרא זלמן שז"ר ויהיה הנשיא ה-3 של מדינת ישראל. בין השניים נוצר קשר רומנטי שלא ארך אלא חודשים ספורים בלבד שז"ר חזר לרוסיה להמשיך את לימודיו שם, ואף נישא לאהבת נעוריו שם- אשר גם שמה רחל.

לימים תכתוב רחל את השיר "גן נעול" ותקדיש אותו לזר (זלמן רובשוב הלוא הוא שז"ר) 

                                                                                                                               לשמיעת השיר - לחץ:        

                                                                              

בשכבה רחל במיטת חולייה, בודדה : כתבה שיר בשם "אשתו" שיר זה מופנה לרחל כצנלסון - אשתו של זלמן שז"ר



   
                                           

בשנת 1913 נשלחה רחל  בת ה-23 להשתלמות חקלאית בצרפת. שם הכירה בחור ושמו מיכאל ברנשטיין, האהבה בין השניים פרחה והם אף תכננו להינשא. אהבתה למיכאל רבה אמנם אך לארץ ישראל ככל הנראה רבה יותר. רחל השתוקקה לשוב ארצה ואילו מיכאל תכנן לשוב לעיר מולדתו אודסה  הם התחייבו להמשיך ולהתכתב. מכתבי האהבה ביניהם מלאים בגעגועים זה לזו אך מרגע פרידתם לעולם לא נפגשו יותר.      

בשנת 1927 כותבת רחל את השיר "זמר נוגה" לאהובה מיכאל - לשמיעת השיר: לחץ                  
                                                                    

הידעת?
את השיר "זמר נוגה" שלחה רונה רמון אשת האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל למעבורת החלל 'קולומביה' בשעה שהיה רמון עם חברי המשלחת במשימה "התשמע קולי רחוקי שלי..." מה יותר מתאים מזה...



בשנת 1914 פורצת מלחמת העולם הראשונה, רחל בצרפת והיא אינה יכולה הייתה לשוב ארצה. היא הגיעה לרוסיה ושם הועסקה בעזרה לפליטים יהודים עד שניתן יהיה לשוב ארצה. תנאי החיים והסניטציה (תברואה) ברוסיה של אותם הימים קשים ורחל נדבקה בשחפת. (בדיוק במחלה שחלתה אמה שנים קודם לכן). 

הידעת? 

שחפת הנה מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת מחיידקים ופוגעת בריאות. תסמיני המחלה הם שיעול קשה וממושך עד כדי הקאת דם. בעבר הייתה מחלה זו חשוכת מרפא והיות ומחלה זו מדבקת היו מבודדים את החולים בה. כיום ניתן לטפל בשחפת בעזרת אנטיביוטיקה, אולם גם כיום נחשבת מחלת השחפת כאחת הסיבות הנפוצות למוות, בעיקר במדינות העולם השלישי.

ילדי דגניה מתוך: http://tarbut-yeladim.blogspot.co.il/2010/11/blog-post.html

בשנת 1919 חזרה רחל לישראל לחופי דגניה ועבדה שם עם קבוצת הילדים אך לא לאורך זמן. מחלת השחפת שקיננה בגופה פרצה.
כאמור השחפת באותם ימים הייתה מחלה מדבקת וחשוכת מרפא. באחד הימים לאחר שהתקבלה החלטה בקרב חברי דגניה פנה אחד החברים לרחל בזו הלשון: " את חולה  ואנו בריאים ולכן את צריכ לעזוב!" 

כנרת בימיה הראשונים

רחל לא ידעה נפשה מרוב צער וחשה פגועה, כי דווקא בשעתה הקשה ביותר חבריה בקיבוץ מפקירים אותה. 
רחל נדדה בין ירושלים , ת"א וצפת במהלך השנים  ומצבה הבריאותי הלך והחריף. 

בשש השנים האחרונות לחייה עסקה בעיקר בכתיבת שירה. את שיריה פרסמה בעיתון "דבר". 

  

בעודה שוכבת במיטת חוליה וכותבת את שיריה עלו והציפו זיכרונות ימיה היפים בקבוצת כנרת עם הגיעה ארצה. רחל ביקשה כי כאשר יגיע יומה למות היא תיקבר לחופי הכנרת אחד משיריה המבטאים את אהבתה הרבה לכנרת וגעגועיה לתקופה מתוקה זו בחייה הוא השיר "ואולי" 

כנרת בשקיעה

רחל נפטרה בשנת 1931 ולפי בקשתה, היא נקברה בבית-העלמין של המושבה כנרת כפי שביקשה. עשרות משיריה הולחנו ושיריה  היפים שהורישה לנו מושרים בפי כל. 

                                                                                                              

    

   

                   אמנם רחל לא נישאה מעולם, ולא הותירה אחריה צאצאים אך שיריה הפכו לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית ולא בכדי היא מכונה רחל המשוררת העברייה הראשונה  

בשנת 2014 יונצח דיוקנה על שטרות השקל החדשים שינפיק בנק ישראל.              

 
   
בשיריה רחל משתמשת רבות במוטיבים שונים כדוגמת מוטיבים מקראיים; בשיריה נכללים ארמזים מקראיים רבים שירים על גיבורים תנכיים כדוגמת רחל אמנו, או מיכל בת שאול- אשת דוד. ציטוטים מקראיים וכדומה. בזמן כתיבת שיריה בשכבה חולה, לצד מיטתה היו תמיד ספר תנ"ך ומילון עברי כדי למצוא את המילים המדויקות ביותר לתיאור תחושותיה. 

מוטיב (רעיון) נוסף שניתן למצוא ברבים משיריה הוא המוטיב הלאומי החלוצי - עבודת האדמה ואהבתה הבלתי מסויגת לטבע, לאדמה ובעיקר לחופיה של הכנרת 

"חורשת האקליפטוס" - על שפת הכנרת

וכמובן לא ניתן שלא להבחין במוטיב האהבה, הכמיהה לאהבה והגעגועים ברבים משיריה מה 
שהופך אותה למשוררת סנטימנטלית.






שנה לפני פטירתה של רחל, לחופי הכנרת האהובים כל כך על רחל , נולדה נעמי הספיר - הנודעת בשמה נעמי שמר, כלת פרס ישראל. שירים רבים משיריה של רחל הלחינה נעמי שמר כדוגמת "שם הרי גולן" ועוד